הפוסט הזה מוגש תחת:
דגשי דף הבית, מדגישים,
ראיונות וטורים
וויין מרקלי
מאת וויין מרקלי
ראשית, עלי להתנצל על היעדרותי הארוכה בכתיבת הבלוג הזה. עכשיו אני חוזר ללוח הזמנים הרגיל שלי, כך שאלו מכם שקראו את זה בתדירות גבוהה (ובדרך כלל שולחים לי הערות), תודה. מכיוון שהייתי נעדרתי חשבתי שהדרך הטובה ביותר לחדש היא עם סיכום של המהדורות האחרונות של המו”ל החביב עלי, הומנואידים. הם הוציאו מספר ספרים חדשים במהלך ששת החודשים האחרונים, כך שזה הולך לקחת לי כמה טורים כדי להדביק את כל המהדורות החדשות שלהם. הפעם יש לנו שני אוספי כריכה קשה וסחר אחד. החוט האחד העובר בשלושת הספרים הללו הוא איכותי יוצא מן הכלל; שרשור שני הוא כמה שהם שונים מבחינת סגנון וז’אנר.
Megalex
הספר הראשון שאנחנו הולכים להסתכל עליו נקרא Megalex. זהו כריכה קשה בצבע מלא של אלחנדרו ג’ודורובסקי ופרד בלטרן. זהו אוסף של שלושה אלבומים שנעשו במשך מספר שנים שמתכנסים לספר סיפור שלם, ואיזה סיפור הוא. כמו כמעט כל מה שג’ורורובסקי כותב, זהו סיפור מורכב עם מספר פיתולים ובסופו של דבר הוא קריאה מספקת לחלוטין. וכמו כל ספר או סרט נהדר זה נגמר להשאיר אתכם רוצים יותר. הסיפור הבסיסי הוא על כוכב לכת שנקרא Megalex בו הטכנולוגיה השתלטה על כל כדור הארץ והטבע כמעט מוחלט לחלוטין ואנשים רבים מסטולים מתוך דעתם על סמים (וזה חיובי לסוגים בסיפור הזה). שיבוט יחיד (הנפוץ במגלקס) חפץ במשהו הרבה יותר מהרגיל. זהו סיפור מדע בדיוני עשיר שמדרג את מיטב הכותבים בתחום. האמנות של פרד בלטן מעט שונה. בלטרן עשה את התהילה שלו לעשות סגנון אמנות פוטו-ריאליסטי/CGI שהוא מאוד מדהים להסתכל עליו. שני האלבומים הראשונים (וכך פרקים של ספר זה) נעשים בסגנון צילום זה. הפרק השלישי נעשה כעבור שנים רבות הוא בעט קונבנציונאלי וסגנון דיו. זה עדיין טוב מאוד, אבל שונה מאוד משני הפרקים הראשונים. בהתחלה זה צורם, אבל אחרי כמה עמודים, הסיפור מושך אותך בחזרה ואתה שוכח שיש שינוי בסגנון האמנות. בסך הכל קריאה נהדרת שאני ממליץ בחום על כמעט כל קומיקס חודשי. שווה לך את ההשקעה של זמנך וכספך. אנא שימו לב שישנו עסקה נהדרת של אלימות ועירום בספר זה.
מסייה ז’אן: תיאוריית הסינגלים
בשלב הבא יש לנו כריכה קשה נוספת בשם מסייה ז’אן: תיאוריית הסינגלים מאת פיליפ דופוי וצ’רלס ברבריאן. כשישבתי לקרוא את אוסף הסיפורים הקצרים הזה הייתי קצת מהסס. זהו שינוי קצב ממה שהומנואידים פרסם בדרך כלל כסגנון האמנות שונה מאוד מרבים מהאוספים שלהם. הספר הוא אוסף סיפורים קצרים על מונסייר ז’אן וחבריו. מ ‘ז’אן הוא לא באמת כל כך טוב של אדם והגישה והמעשים שלו יוצרים כל מיני הרס שיוצרים מצבים הומוריסטיים וסיפורים מביכים. האמנות היא שילוב של ז’ול פייפר ואנימציה, ובכל זאת השילוב של סגנונות וסיפורי סיפורים ממש אירח אותי. מצאתי את עצמי צוחק ומרגיש רע למ ‘ז’אן בזמנים שונים כשקראתי את הספר הזה. ככל הנראה מסייה ז’אן היה רב מכר בצרפת כבר למעלה מ 20 שנה ויש מספר אלבומים עליו והספר הזה אוסף את כל הסיפורים הקצרים המציגים אותו. כמו שאמרתי להיכנס, הייתי קצת מהסס בספר הזה, אבל לאחר שקראתי אותו אני יכול לומר בכנות שניצחתי והייתי קורא בשמחה הרבה יותר על הדמות המובחנת הזו.
קומה
קומה הוא של ווזם ופטרס, והוא כיסוי רך בצבע מלא שהוא שילוב של פנטזיה ומציאות. קשה לתאר את הספר הזה מכיוון שהוא מאזן בין סיפור אמיתי מאוד עם אלמנטים מאוד סוריאליסטיים ונפלאים. זה מספר את סיפורו של אדידס, שהיא ילדה צעירה שעוזרת לאביה לנקות ארובות בעיירה בה אין אלא ארובות. זה עד שיום אחד היא משוטטת בארובה ומגלה יצור מובהק שמראה לה את כל פלאי העולם באור חדש לחלוטין. האמנות באמת עוזרת לסחוב את הספר הזה והסגנון מזכיר לי את בריאן ליאו של סקוט פילגרים למעט במראה נקי יותר. ספר זה יכול היה להתפרסם בקלות על ידי Graphix מכיוון שהוא כל כך טוב והאיכות היא כל כך גבוהה. כשסיימתי את הספר הזה נשארתי עם תחושת עצב בגלל העובדה שהספר נגמר, ובגלל חוויותיו של אדידס.
שוב הומנואידים כוללים שלושה ספרים מצטיינים וכל אחד מהם מובחן וכל אחד מהם מומלץ מאוד ממני מסיבות שונות. הומנואידים הצליחו לפרסם שורת ספרים מגוונת מאוד תוך שמירה על איכות החריץ העליונה. עם כל אחד משלושת הספרים האלה תוכלו למצוא סיפורים יוצאי דופן ואמנות מדהימה, ובכל זאת כל ספר כל כך שונה במראה ובטון של האחרים שלעולם לא הייתם יודעים שהם היו מה- SAהמו”ל ME. כולם שווים את הזמן והכסף שלך.
אני אחזור בקרוב עם ביקורות חדשות על הפלא עכשיו! כותרות וחבורה חדשה של רעיונות לחג להנאת הקריאה שלך. כמו תמיד, תודה רבה על זמנך שקראת את הבלוג הזה. ניתן לשלוח כל הערות, רעיונות או סקירה לכתובת mfbway@aol.com. המחשבות והמילים בבלוג זה אינן משקפות את דעותיה של חברת ווסטפילד או עובדיהם.
תודה.